גן המושבה בע"מ נ' לוויים

פסק דין

1. התובעת הגישה בקשה לביצוע שטר בסך 2,500 ₪, שנמסר לתובעת על ידי הנתבע עבור שכר לימוד בתו בגן ילדים שבבעלות התובעת, ואשר בגינו ניתנה הוראת ביטול.

2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, בה נטען כי ביום 22/7/11 עת הגיעה רעיית הנתבע לקחת את הילדה מהגן נודע לה מפי אחת הסייעות כי בגן קיימת אלימות מילולית ואלימות פיזית קשה כנגד הילדים. ביום 24/7/11, החליטו הנתבע ורעייתו להוציא הילדה מהגן ובמקביל, בוטל השיק נשוא ההתנגדות, שניתן בעבור חודש אוגוסט 2011. עוד נטען כי ביום 26/7/11 שלח הנתבע מכתב למנהל הגן בו הודיע על החלטתו להוציא הילדה מהגן ועל ביטול השיק. מיום 24/7/11 חדלה הילדה מללכת לגן ולכן מדובר בכישלון תמורה מלא ולחילופין בכישלון תמורה חלקי קצוב. לראיה מפנה הנתבע לתמליל שיחה שנערכה ביום 8/7/12בין רעיית הנתבע לבין הגב' מגי בן בכור סייעת שעבדה בגן, ולעובדה כי הסייעת שנחשדה באלימות פוטרה מעבודתה. בנוסף העלה הנתבע בהתנגדותו טענת קיזוז ולפיה נגרמו לו ולרעייתו נגרמו נזקים בשל הוצאת הילדה מהגן, ובין היתר הפסד ימי עבודה ותשלום למטפלת. עוד הוא מדגיש כי ההסכם אליו מפנה התובע לא נחתם על ידי הנתבע או על ידי רעייתו, ומסמך זה לא הוצג לעיונם מעולם.

התובע טוען כי העיתוי של הוצאת הילדה מהגן בסמוך לחודש אוגוסט מעיד כי הטעם היחידי להגשת הבקשה הוא רצון להימנע מתשלום מלא עבור חלק מחודש אוגוסט. עוד לדבריו הנתבע ורעייתו ניזונו משמועה שנאמרה להם מפי סייעת בגן, ואין הם טוענים כי ראו במו עיניהם את האלימות המיוחסת לסייעת אחרת בגן. עוד הוא טוען כי אין קשר בין הוצאת הילדה מהגן לאלימות הנטענת. בנוסף הוא מפנה להסכם הכללי בו נכתב כי עזיבת הגן מכל סיבה שהיא מחייבת בתשלום עבור חודש נוסף מיום העזיבה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 15.10.13 הסכימו הצדדים כי פס"ד יינתן על דרך הפשרה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

לאחר שעיינתי בתצהירי הצדדים ובאסמכתאות שהוגשו, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,400 ₪.

הסכום ישולם תוך 20 יום וממועד זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.